סביר להניח שאם אתם צעירים מגיל 35, לא שמעתם את המונח הזה בחיים.
אינפלציה היא ירידה בכח הקניה בשימוש במטבע מסויים לאורך זמן.
מדידת האינפלציה נעשית באמצעות חישוב חודשי של עלות סל מוצרים ושירותים מתחומי החיים השונים שמתבצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדידה הזו נקראת "מדד המחירים לצרכן" והשינוי בו מעיד על רמת האינפלציה ועוצמתה.
עליה או ירידה במדד מעידים על עמידותו של המטבע ורמת השחיקה שהוא עובר עם הזמן.
כלומר, אם בעבר היינו רוכשים פחית משקה ב- 4 שקלים והיום היא עולה 5 שקלים, הדבר מעיד על אובדן הערך של המטבע, כיוון שהיום אנו צריכים לעבוד קשה יותר כדי לרכוש את אותו מוצר, או לחילופין, נדרוש שישלו לנו יותר עבור אותו שירות או מוצר שאנחנו מעניקים ללקוח או למעסיק שלנו.
אז האם זה טוב? האם אנו רוצים את זה?
בגדול בלימודי הכלכלה מלמדים שכדאי שתהיה אינפלציה מסוימת כיוון שהיא משמנת את גלגלי הכלכלה. היא מגדילה מעט את הצריכה וגורמת לעסקים לעבוד יותר ולייצר יותר.
מבחינתנו,
אם אנו צרכנים ואין לנו נכסים כלשהם אלא חיים עם המזומן שיש לנו בבנק ושמידי חודש אנו משתמשים בכל הכסף שאנו מרוויחים, הרי שהאינפלציה לא טובה לנו כיוון שנצטרך לעבוד קשה יותר כדי לקבל את אותם שירותים ומוצרים.
גם אם נשאר לנו קצת בצד, הכסף הזה מאבד מערכו.
אם אנו בעלי נכסים אנו יכולים להנות מעליית מחירי הנכסים, אם זה נדל"ן או חומרי גלם אחרים המשמשים את המשק.
בעבר היו שנים בהן האינפלציה הייתה גבוהה מאד והשיא היה בשנת 1984 בה רמת האינפלציה הייתה כ- 440% !!! כלומר אם מחירה פחית המשקה שלנו היה 4 ₪ בתחילת אותה שנה, אז בסופה מחירה היה יותר מ- 20 ₪…. כלומר הכסף שהחזקנו היה שווה הרבה פחות אם החזקנו אותו במשך כל השנה בבלטות.
כיום המצב אינו כזה לשמחתנו, אך כבר שנים מראים לנו שמדד המחירים לצרכן לא עולה ומשנת 2014 ועד סוף 2019 הוא עלה ב- 0.3% בלבד.
אך האם זה באמת המצב האם באמת אין אינפלציה? או שאולי משהו במדידת הנתונים לא ממש נכון? האם כדאי אולי לחזור לאפיקים וחסכונות צמודי מדד?
אתם רוצים לדעת מה אני חושב?
איך האינפלציה קשורה למגפת הקורונה והאם היא עשויה לחזור בקרוב (כשאני רושם בקרוב אני מתכוון לשנים הקרובות ולא מחר בבוקר)
גרף השינויים במדד המחירים לצרכן לאורך שנות המדינה
מה קורה אצלנו במדינה?
כבר שנים אנו לא עומדים ביעדי האינפלציה והיא נמוכה מאד, עד אפסית… לפחות זה מה שמספרות המדידות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת.
יחד עם זאת, אני חושב שיש בעיה במדידת האינפלציה כיוון שמחירי הדיור הרקיעו שחקים בשנים האחרונות וברור שמי שהחזיק דירה לאורך 10-20 השנים האחרונות, הרוויח משחיקת השקל לפחות בתחום הדיור ומחירי הדירות (למרות שמספרים לנו שאין אינפלציה) ומי שחיכה עם רכישת הדירה נאלץ לשלם הרבה יותר על אותו מוצר.
בשאר התחומים המחירים נותרו ללא שינוי כמעט, בגלל התחרות העזה בכל תחום צריכה, בגלל מחירי סחורות נמוכים ודולר נמוך.
מה צפוי לקרות בשנים הבאות?
לדעתי האינפלציה תתחיל להרים ראש.
הדפסות הכספים המאסיביות בארה"ב וגם אצלנו, גורמות לרמות נזילות גבוהה.
הריבית הנמוכה גורמת לאנשים לקחת יותר ויותר אשראי זול ולצרוך יותר ממה שהיו צורכים ללא הריבית הנמוכה.
התופעה הזו לכשעצמה מביאה לזמינות גבוהה של כסף, שקל יותר לאנשים להיפרד ממנו כי יש ממנו הרבה. כמו כל מוצר שיש ממנו הרבה, מחירו יורד ובמקרה של כסף קוראים לזה אינפלציה. הכסף הזול והזמין בעצם מעלה את הביקוש ומביא לעליות מחירים… לפחות בתחומים מסויימים בהם התחרות פחות יעילה.
אז זה מה שהיה עד הקורונה. עכשיו כשהקורונה הגיעה, היא גרמה לשני דברים לקרות:
1. קריסת עסקים ומפעלים שלא הצליחו לשרוד את הסגרים שנכפו עליהם, שגרמו לאי יכולת לקבלת כספים ומכירות ומצד שני נותרו חייבים בתשלום שכ"ד, משכורות וכו' הוצאות שוטפות וקבועות.
2. הפסקה לפרקים של ייצור של חומרי גלם לתעשייה הכללית וכתוצאה מכך הקטנת המלאי הזמין למפעלים ויצרנים.
כתוצאה משני דברים אלו, ככל שילך ויגבר הביקוש למוצרי צריכה והוא יחזור להיות גבוה לאחר קבלת החיסונים וחזרת האנשים לחיים "רגילים", מפעלים ועסקים ששרדו את התקופה, יהיו חזקים יותר, כיוון שחלק מהמתחרים שלהם כבר אינם, הם ירצו/יצטרכו להתאושש, להחזיר הלוואות גישור שלקחו ולשפר את מצבם בהקדם, דבר שיביא אותם להעלות מחירים למוצרים ולשירותים שהם מספקים.
בנוסף הגדלת הביקוש למוצרים כאשר מלאי חומרי הגלם נמוך מביאה לעליית חומרי הגלם בעולם שבתורם יגרמו לעליית מחירים נוספת במוצרים שאנו רוכשים.
גם בחו"ל המצב דומה. בארה"ב מדדי המניות שוברים שיאים חדשים כל שבוע ומחירי הבתים גם הם מטפסים ועולים ללא הפסקה… גם שם אומרים שהאינפלציה נמוכה, אך אם מחירי הנכסים עלו כל-כך, לדעתי יש בעיה במדידת האינפלציה, או שהיא תעלה בהמשך.
קיימות עוד סיבות מקרו כלכליות שהאינפלציה יכולה לפעול לטובת המדינות עם החובות הענקיים שלקחו על עצמן, אך לא ניכנס לזה במאמר זה.
אז עכשיו יש לכם חומר למחשבה לגבי אופן השמירה על ערך הכסף שאתם חוסכים. אולי את חלקו כדאי לייעד לאפיק חיסכון צמוד מדד ולא לשלול על הסף אפיק חיסכון זה עבור כספים שחשוב לכם לשמור על ערכם.
אין לראות ברשום כאן המלצה לביצוע פעולת השקעה כלשהי. כל העושה פעולות השקעה על בסיס הרשום כאן, עושה זאת על דעת עצמו בלבד. הפוסט נרשם לצרכי השכלה ובידור ולהבעת עמדות והשקפות אישיות שלי בלבד. פעולות השקעה צריכות להיעשות בהתאמה אישית לכל אדם לפי צרכיו ורמות הסיכון שיכול לעמוד בהן ובעזרת אנשי מקצוע מוסמכים בל
גרף שמראה את השוני בין מדד המחירים לצרכן לבין מדד מחירי הדירות כפי שמפורסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
