פרישה מעבודה מצטיירת עבור רובנו כחלום וורוד.
אנו מחכים לרגע שבו נוכל להנות מעמלנו במשך שנים רבות ונוכל לחיות את החיים שאנו רוצים באמת. חלקנו חולמים על חופש שלא נגמר, על היכולת לעשות כל מה שבא לנו בכל יום, על טיולים בארץ ובחו"ל עם נופים משגעים והנאה גדולה, אולי טיול קראוון באירופה או בארצות הברית.
חלקנו מחכים לרגע שנוכל לבלות ולהתרכז יותר במשפחה. לבלות עם הנכדים. לצאת לחופשה עם המשפחה שגדלה, להשלים פערים לאחר כל השנים שבהם התרכזנו בעבודה ופחות במשפחה.
יחד עם זאת קיימים פורשים שלא תכננו את הרגע שלא חשבו על החלום. במקרים אלו מגיע הרגע שבו הם יוצאים לפנסיה, פורשים מחיי העבודה, רק כי הגיע הגיל שבו המעסיק מודיע להם שזהו הוא כבר לא זקוק לשירותינו ומגיע לנו לנוח משנים רבות של עבודה.
פורשים כאלו נתקלים הרבה פעמים במשבר נפשי של הפורש שהינו משמעותי במקרה של פורשים שאינם מוכנים נפשית לפרישה כאשר לפתע מהות חייהם – העבודה, כבר לא קיימת והם מוצאים את עצמם לא חיוניים כמו שהיו קודם, לפתע הקשר עם החברים לעבודה לא קיים… הם ממשיכים לעבוד והפורש מרגיש לפתע לבד. בעקבות זאת פורשים שהגיע לשלב שבו אמורים היו לשמוח, מאבדים את שמחת החיים. לפתע סדר היום משתבש לחלוטין והם מוצאים את עצמם ללא תכלית וסיבה לקום בבוקר.
גם אצל פורשים שהיו להם חלומות לטייל ולבלות, במקרים רבים נושא הטיולים והבילויים מסתיים לאחר מספר חודשים, לאחר שנה או שנתיים ואז מגיעה רייקנות וזמן קצר לאחר שעשו את כל מה שחלמו לעשות הפורשים מגיעים לתחושה לא טובה.
מסיבות אלו קיימת חשיבות רבה ליציאה לפנסיה כאשר יש לפורש תוכנית סדורה לגבי האופן שבו הוא רוצה שהחיים שלו ייראו לאחר סיום השירות במסגרת העבודה.
חשוב לתכנן איך ייראה סדר היום, לדעת איך ייראו החיים גם ללא עבודה. קיימת אפשרות להתנדב, לעבוד באופן חלקי וכמובן להשאיר זמן רב לכל מה שאוהבים.
תכנון פרישה בא לבדוק עם הפורש מהם חלומותיו, איך לתכנן את השגתם, איך לשמור על תחושת הביטחון גם כשלא עובדים.
זה מתחיל בהבנה מה אנו רוצים לעשות ביום שאחרי, האם יש תוכניות שדורשות משאבים כספיים משמעותיים? האם מוכנים למקרה של בעיה רפואית שיכולה להגיעה בגילאים מבוגרים? האם יש לנו חברה לבלות במסגרת הזמן הפנוי שלפתע יש בידינו?
